העברת התכנון הדיגיטלי לפה המטופל (Test-Drive) ובקרת השחזה זעיר-פולשנית.
01. מפתח הסיליקון והזרקת חומר
הבסיס למוק-אפ מדויק הוא מפתח סיליקון שקוף (Clear Silicone Index), המיוצר במעבדה על גבי המודל המודפס של ה-Wax-up הדיגיטלי. השקיפות מאפשרת בקרה ויזואלית בעת ההושבה בפה, ומעבר אור לקיבוע (Tack Cure) במידת הצורך. יש להזריק את חומר הביס-אקריל (Bis-Acryl) ברצף ללא בועות, ולהושיב בלחץ אחיד וקבוע.
02. ה-Test Drive האסתטי
זהו השלב בו המטופל חווה את החיוך העתידי שלו לראשונה בתוך הפה. המוק-אפ מאפשר לבחון פונקציה (פונטיקה, סגר) ואסתטיקה (תמיכת שפה, אורך חותכות) בזמן אמת, ולבצע התאמות מיידיות לפני מגע מקדח.
חוק הברזל: אישור קליני תחילה
המוק-אפ אינו רק כלי מכירות – הוא מפת הדרכים הקלינית. לעולם אין להתחיל בהשחזה לפני שהמטופל והרופא אישרו את התוצאה מול המראה. ברגע שאושר, המוק-אפ נשאר בפה ומשמש כרפרנס האבסולוטי להסרת חומר השן.
03. חתכי עומק דרך המוק-אפ
כאן טמון הקסם של רפואת השיניים הביו-מימטית בגישה האדיטיבית (Additive Approach). אנו משחיזים דרך חומר המוק-אפ באמצעות מקדחי עומק (Depth Cutters) ייעודיים. בצורה זו, אנו מודדים את הסרת חומר השן ביחס לתוצאה הסופית הרצויה, ולא ביחס לשן המקורית. טכניקה זו מבטיחה מינימום פגיעה באמייל בריא.
סימון גרפי לבקרת עומק
לאחר ביצוע חתכי העומק דרך המוק-אפ, חובה לצבוע את תחתית החריצים בעזרת עיפרון גרפיט. לאחר קילוף והסרת שאריות המוק-אפ, החריצים הצבועים יישארו על השן וישמשו כמדד בטוח ואמין להשחזה הסופית – משחיזים רק עד להיעלמות סימני העיפרון.
טעויות קריטיות בהשחזה למניעה
- השחזה "לפי העין" (ללא מוק-אפ): מובילה כמעט תמיד להסרת יתר של אמייל ופגיעה בדנטין. זה מחליש את ההדבקה האדהזיבית ומסכן את חיות השן לאורך זמן.
- התעלמות מנתיב הכנסה (Path of Insertion): בעת עיצוב קו הסיום והפרוקסימלים, יש לוודא שאין אזורי כלא (Undercuts) שימנעו את הושבת ציפויי החרסינה במרפאה.
- פינות חדות: חרסינה דקה (כמו LiSi או Emax) אינה סולחת לזוויות חדות. כל המעברים והקצוות החותכים חייבים להיות מעוגלים ומוחלקים (Polishing) למניעת ריכוזי מאמצים וסדקים בשיקום.