כדי לקבל מקסימום אינפורמציה ותכנון מדויק לטכנאי, חובה לבצע הערכת ביוטיפ ואבחון Chief Complaint של המטופל:

• ביוטיפ חניכיים (Periodontal Biotype): אבחן האם מדובר בביוטיפ דק (סיכון מוגבר לנסיגת חניכיים וחשיפת שוליים - דורש השחזה תת-חניכית קלה מאוד ושוליים מעוגלים במיוחד) או בביוטיפ עבה (סלחן יותר, מאפשר הכנה שמרנית בגובה החניכיים).
• קו החיוך (Smile Line): העבר הערכה ויזואלית דינמית. קו חיוך גבוה חושף חניכיים ומחייב דיוק מרבי במיקום קו סיום הכתר/למינייט למניעת פגיעה אסתטית.
• "אם היית יכול לשנות דבר אחד בלבד בחיוך שלך היום, מה הוא היה?" (ממקד את הבעיה העיקרית).
• "באיזו רמה של בהירות אתה מדמיין את התוצאה – טבעי מאוד או 'הוליווד ברייט'?" (מגדיר בחירת צבע ורמת שקיפות הנדרשת מהחומר).
• "האם משהו מפריע לך בסגירת השיניים, בלעיסה או שיש היסטוריה של שחיקת שיניים בלילה?" (מזהה בעיות פונקציונליות וצורך בסד לילה).

הסריקה הראשונית היא התשתית לכל התכנון הדיגיטלי (DSD/Wax-up). דגשים קריטיים לדיוק מרבי:

• יובש מוחלט: ודא יובש מוחלט ברקמות הרכות והקשות לפני תחילת הסריקה למניעת עיוותים אופטיים בסורק (Artifacts).
• סריקת סגר דינמי (Dynamic Occlusion): אל תסתפק בסריקת MIP סטטית. השתמש בפונקציית רישום התנועות הדינמיות בסורק (אם נתמך) או ודא רישום נשיכה מדויק בשני הצדדים ללא הסטת הלסת.
• קשת נגדית מלאה: סריקה מקיפה של הקשת הנגדית (כולל אזורים לטרליים) למניעת בעיות סגר ונקודות מגע גבוהות (High spots) בשלב הייצור במעבדה.
• סריקת חך (Palate) ומעבר קו אמצע: חובה לסרוק לפחות 2/3 מהחך לצורך רפרנס אוריינטציה מרחבי מדויק לקו האמצע של הפנים.

תיעוד איכותי הוא הגשר למעבדה כדי לעצב חיוך המשתלב בהרמוניה עם הפנים:

• צילום וידאו דינמי: צלם סרטון קצר (10-15 שניות) של המטופל מדבר ומחייך באופן טבעי. הדבר מאפשר לטכנאי לבחון פונטיקה בזמן אמת, מנח שפתיים במנוחה, ואת קו החיוך הדינמי (Dynamic Smile Line).
• פילטר פולרייזר (Cross-Polarized Photography): מומלץ להשתמש בפילטר קיטוב צולב לצילומי השיניים החזיתיות. הפילטר מבטל את השתקפויות האור מהאמייל ומאפשר זיהוי מדויק של צבע הבסיס (Hue, Chroma) ופיזור רמות שקיפות (Translucency Map).
• כיול צבע עם מפתח צבע (Color Calibration): חובה לצלם תקריב עם מפתח צבע מתאים (למשל Vita 3D-Master) באותו מישור פוקוס של השיניים (להב ללהב) ובאותה זווית מול מקור האור, כדי לאפשר כיול צבע מדויק בתוכנה.

המוק-אפ הוא המודל הפיזי לבחינת התכנון בפה המטופל (שילוב אסתטיקה ופונקציונליות):

• חומר איכותי ומפתח קשיח: יישום ה-Wax-up הדיגיטלי לפה המטופל באמצעות מפתח סיליקון קשיח (Putty/Matrix) וחומרי ביס-אקריל (Bis-Acryl) איכותיים.
• בדיקת פונטיקה דינמית: בקש מהמטופל להגות את האותיות S, F, V. אותיות F/V מציגות את מגע השפה התחתונה בלהב השיניים העליונות (הגדרה של אורך נכון). אות S מאפשרת לבחון את המרווח הדיבורי הפיזיולוגי הצר ביותר (VDO).
• הערכת מסגרת פנים: בחן את מקבילות הלהב לקו האישונים (Interpupillary line) ותמיכת השפה העליונה במנוחה ובחיוך מלא.

השחזה שמרנית היא המפתח להצלחה ארוכת טווח (הדבקה על אמייל חזקה פי כמה מהדבקה על דנטין):

• השחזה מונחית מוק-אפ (Mock-up Guided Prep): בצע את חריצי העומק (Depth Cuts) בעזרת מקדחים ייעודיים ישירות דרך המוק-אפ הזמני שהעברת לפה. בדרך זו, השחזת חומר השן מתבצעת רק במקומות שבהם השחזור הסופי דורש נפח, ובמקרים רבים ההשחזה הופכת למינימלית או אפסית (Non-Prep).
• בקרת עומק עם מפתח סיליקון (Silicone Matrix): השתמש במפתח סיליקון חתוך אופקית ואנכית (Horizontal/Vertical Silicone Indexes) כדי לבחון ולמדוד בדיוק את עובי ההשחזה (0.3-0.5 מ"מ) מכל זווית.
• גיאומטריית השחזה מעוגלת: ודא מעברים חלקים, קו סיום שקע עדין (Chamfer) בגובה החניכיים או תת-חניכי קל (0.2 מ"מ לכל היותר בביוטיפ דק), ועיגול של כל הפינות החדות למניעת ריכוז מאמצים ושברים בחרסינה.

הצבע הסופי של חזיתית דקה מושפע ישירות מצבע הגדם שמתחתיה. דיוק בשלב זה מונע כשל אסתטי:

• מניעת התייבשות השן (Tooth Dehydration): שיניים מתייבשות במהירות רבה במהלך ההשחזה והופכות ללבנות ואטומות באופן זמני (עקב אובדן מים מהצינוריות). חובה להרטיב את השיניים במים ולהמתין מספר דקות לפני התאמת צבע הגדם לקבלת גוון טבעי ואמיתי.
• תיעוד וכיול עם מפתח צבע ND: השתמש במפתח צבע ייעודי לגדמים (כמו Vita Natural Die Guide). צלם את השיניים המושחזות כשאזור הפוקוס כולל את הגדם ואת המפתח צמוד אליו תחת אותה תאורה.
• בחירת שקיפות החומר במעבדה: המידע הקליני על צבע הגדם יאפשר למעבדה לבחור בלוק חרסינה ברמת שקיפות מתאימה (High Translucency לגדם בהיר ואסתטי, או Medium/Low Translucency לגדם כהה או מוכתם שיש למסך).

על מנת שהסורק הדיגיטלי יקלוט את קו הסיום ב-360 מעלות בצורה חדה וברורה, נדרשת חשיפת שוליים אופטימלית:

1. פרוטוקול חוטים כפול (Double-Cord Technique):
   • חוט ראשון (עמוק): החדר חוט דק במיוחד (למשל גודל 000 או 00) עמוק לתוך הסולקוס. חוט זה נשאר במקומו במהלך הסריקה ותפקידו לשלוט בהפרשות ונוזלים.
   • חוט שני (עליון): החדר חוט עבה יותר (למשל גודל 0 או 1) מעל החוט הראשון כדי לדחוף את רקמת החניכיים לטרלית (הפרדה אופקית). חוט זה מוצא ממש לפני תחילת הסריקה של אותו אזור.
2. יובש מוחלט ושליטה בדימום: שימוש בחומרי עצירת דימום שאינם מכתמים (כמו אלום / אלומיניום כלוריד). שטוף היטב את האתר כדי למנוע שאריות חומר על גבי קו הסיום.
3. בקרת שלמות הסריקה על המסך: סובב את המודל הממוחשב ב-3D, הגדל את אזור קו הסיום וודא שאין "חורים" במידע (Missing Data) בקו המעבר, ובמיוחד באזורים הבין-שיניים.

מדידת החזיתיות הקרמיות היא שלב האישור האחרון שלפני ההדבקה הקבועה:

• בדיקת התאמה פסיבית (Passive Fit): נקה היטב את השחזורים הזמניים ושאריות הצמנט מהשיניים. הנח את החזיתיות בעדינות רבה. ודא ישיבה פסיבית מושלמת וללא לחץ בנקודות המגע (Proximal Contacts) כדי למנוע שבר בחרסינה הדקה.
• משחת Try-in מסיסת מים (Try-in Paste): אוויר או רוק מתחת לחרסינה משנים את שבירת האור. השתמש תמיד במשחות Try-in בגוון הצמנט המיועד (למשל Translucent, Warm, Light) לקבלת תמונה אמינה ומדויקת של צבע השחזור לאחר הדבקה. המשחה נשטפת בקלות במים לאחר המדידה.
• בדיקת שביעות רצון המטופל: הצג למטופל את התוצאה האסתטית תחת תאורת מרפאה ותאורה טבעית, וקבל את אישורו הסופי לצבע, צורה ומנח השחזורים.

הדבקה אדהזיבית דורשת שליטה מוחלטת בלחות וניקוי מוחלט של שטח הפנים:

• בידוד שדה העבודה (Isolation): מומלץ להשתמש בסכר גומי (Rubber Dam) לבידוד מוחלט. במידה ומשתמשים ב-OptraGate, חובה להגן על השיניים הסמוכות באמצעות סרטי טפלון (Teflon Tape) כדי למנוע צריבה לא רצויה או הידבקות צמנט אליהן.
• ניקוי ביופילם ומשקעים: בצע ניקוי של השיניים המושחזות בעזרת התזת חול עדינה (Micro-abrasion) עם תחמוצת אלומיניום 27-50 מיקרון בלחץ נמוך או פומיס נטול פלואוריד ושומנים.
• צריבה אקטיבית של האמייל: מרח חומצה פוספורית 37% אך ורק על גבולות האמאיל למשך 15-20 שניות (ועל הדנטין למשך 10 שניות לכל היותר אם חשוף). שטוף היטב במים וייבש בעדינות (השאר את הדנטין לח קלות, אל תבצע ייבוש יתר - Over-drying).
  הפעל טיימר (15 שנ')
• מריחת מערכת הקישור (Adhesive): מרח שכבת בונד דקה ואחידה, בצע נידוף קפדני מאוד של סולבנטים בעזרת זרם אוויר חלש ומרוחק - ❌ אל תקשה באור בשלב זה! הקשיה מוקדמת תיצור עובי שכבה שימנע מהחזיתית להתיישב במקומה הפסיבי.

ההוצאה לפועל של ההדבקה האדהזיבית הסופית וגימור קווי הסיום:

• שימוש בצמנט לייט-קיור בלבד (Light-Cure Resin Cement): עבור חזיתיות דקות ושקופות, העדף שימוש בצמנט המוקשה באור בלבד. הוא מציע יציבות צבע מעולה לאורך שנים ומאפשר זמן עבודה ארוך בהרבה מצמנטים דואליים.
• הושבה מדורגת ונקודתית (Tack Cure): הנח את הצמנט בפנים החזיתית, הושב אותה בלחץ עדין וקבוע מהמרכז לצדדים, ובצע הקשיה נקודתית קצרה של 1-2 שניות בלבד (Tack Cure) במרכז השחזור כדי לקבע אותו.
• ניקוי עודפים יסודי: הסר את עודפי הצמנט הג'ליים בשוליים בעזרת סקלפל מס' 12, מברשת עדינה וחוט דנטלי במעברים האינטר-פרוקסימליים.
• מניעת שכבה מעוכבת חמצן (Oxygen Inhibition Layer): מרח ג'ל גליצרין (Glycerin Barrier Gel) שקוף על כל קווי הסיום (Margins) לפני ההקשיה הסופית. הגליצרין מונע מגע של חמצן עם הצמנט בשוליים ומבטיח פילמור מלא של הדבק בקצוות.
• פילמור מלא ועוצמתי: בצע הקשיה אורית סופית בעזרת מנורה בעלת עוצמה גבוהה למשך 40-60 שניות מכל כיוון (בוקאל, פלאטל/לינגואל, אוקלוזל).
  הפעל טיימר הקשיה (40 שנ')
• גימור ופוליש (Finishing & Polish): שטוף את הגליצרין, ויישר את קווי הסיום בעזרת דיסקיות פוליש עדינות, גומיות פוליש ומשחות יהלום להחזרת הברק המושלם לשולי החרסינה.

ביקורת המעקב שבוע לאחר ההדבקה מבטיחה את שרידות השיקום ובריאות החניכיים:

• אנליזת סגר דינמית ממוחשבת (T-Scan): מגעים מוקדמים וכוחות גזירה לא מאוזנים הם הגורם השכיח ביותר לשברים (Chipping/Fracture) בחזיתיות. מומלץ להשתמש במערכת T-Scan למדידת כוחות הלעיסה בזמן אמת, או בבדיקה קפדנית ביותר עם נייר סגר דק מאוד (8-12 מיקרון) לווידוא תנועות לטרליות ופרוטרוזיביות חופשיות ללא מגעים מוקדמים (Interferences).
• בדיקת בריאות הרקמה הרכה (Pink Esthetics): בחן את החלמת החניכיים וודא שאין דלקת או גירוי מקומי. אתר והסר שאריות צמנט מיקרוניות קשות מתחת לחניכיים אשר עלולות לגרום לנסיגה או דימומים.
• משוב תחושתי ודיבור: שוחח עם המטופל על התחושה הכללית, נוחות הלעיסה וודא פונטיקה מושלמת. בצע התאמות עדינות מאוד במידת הצורך.

הגנה מוחלטת מפני כוחות שחיקה פארא-פונקציונליים בלילה:

• סד לילה קשיח עם הגנת ניבים (Canine-Guided Hard Night Guard): חובה למסור לכל מטופל שעבר שיקום אסתטי חזיתי סד לילה קשיח (עשוי אקריל קשיח או חומר תרמופלסטי קשיח). על הסד לכלול הגנת ניבים מובהקת (Canine Guidance) - כך שבזמן תנועה צידית, הניבים על הסד מפרידים מיידית את כל שאר השיניים (Disclusion), ובכך מנטרלים כוחות גזירה מסוכנים על הלמינייטס החזיתיים.
• התאמה פסיבית של הסד: ודא כניסה ויציאה חלקה ופסיבית לחלוטין של הסד לפה. לחץ מוגזם מהסד עלול ליצור כוחות מתמשכים שיחלישו את הדבק האדהזיבי או יגרמו לרגישויות בשיניים.
• צילומי תיק עבודה (Portfolio): כעת, כשהרקמה החלימה במלואה והלמינייטס עברו הידרציה חוזרת, בצע צילומי "אחרי" קליניים מקצועיים. שלח את הצילומים למעבדת Medicam לטובת סגירת התיק הדיגיטלי ובקרת איכות הדדית.

הנחיות קריטיות לרופא, לשיננית ולמטופל לשימור הברק והשלמות לאורך שנים:

• ❌ אזהרת סקיילר אולטרסוני (Ultrasonic Scalers): הימנע מלעבור עם קצה המכשיר האולטרסוני ישירות על שולי החרסינה וקווי הסיום (Margins)! רטט המכשיר עלול ליצור מיקרו-סדקים בצמנט או בחרסינה עצמה ולהוביל לנפילה או למיקרו-דלף. מומלץ לבצע ניקוי ידני עדין עם קורטות מתאימות באזורים אלו.
• ❌ אזהרת פלואוריד חומצי (APF Gels): אין להשתמש בג'ל פלואוריד מסוג Acidulated Phosphate Fluoride (APF) בטיפולי שיננית תקופתיים למטופל זה. החומציות של הג'ל מעכלת את שכבת הגלייז הזכוכיתית של חרסינת הליתיום די-סיליקט ומחוספסת אותה. השתמש אך ורק בפלואוריד ניטרלי (Neutral Sodium Fluoride).
• בקרת פוליש וגלייז עדינה: השתמש במשחות פוליש עדינות במיוחד (Non-abrasive) ובמברשות רכות. הימנע משימוש במכשירי התזת אבקה (כמו AirFlow) בעלי אבקות אגרסיביות ישירות על פני הציפויים.

אנדודונטיה מודרנית וטיפול שורש חוזר בפרט מחייבים דיוק מרחבי תלת-מימדי מוחלט:

• פענוח CBCT: סרוק ובחן את נפח הלסת, אורך התעלות, זוויות הקימור והימצאות נגעים סביב חוד השורש (Periapical lesions).
• איתור אנטומיה מורכבת: חפש תעלות נוספות כמו MB2 בלסת עליונה או תעלה שלישית במלתעות.
• הערכת חומר שן שיורי: ודא כי עובי קירות השן מספק לצורך שיקום עתידי לאחר הטיפול.

בידוד מוחלט בעזרת סכר גומי (Rubber Dam) הוא תנאי סף חוקי וקליני להצלחת טיפול שורש:

• אלחוש עמוק: הרדמה מקומית ממוקדת לווידוא נוחות מלאה של המטופל (בלוק או אינפילטרציה).
• סכר גומי (Rubber Dam): מניעה מוחלטת של כניסת רוק ובקטריות מחלל הפה לתעלות המושחזות, והגנה על המטופל מפני בליעת שטיפות בריכוז גבוה.
• איטום שוליים (Cavit/OpalDam): במידת הצורך, אטום את גבולות הסכר למניעת דליפה מיקרונית.

הסרת שחזורים ישנים ויצירת קו גישה ישר לתעלות תחת הגדלה אופטית:

• עבודה תחת מיקרוסקופ קליני: מאפשרת איתור פתחי תעלות מסוידות (Calcified canals) והסרת חומרי סתימה קודמים בבטחה.
• איתור תעלת MB2: ניקוי עדין של אזור ה-Isthmus בלסת עליונה תחת הגדלה לצורך איתור MB2 הנמצאת לרוב מילמטרים ספורים פנימית ל-MB1.
• גישה בקו ישר (Straight-line Access): השחזת קירות תיבת הפולפה כך שהמקדחים והפצירות ייכנסו לתעלות ללא כיפוף או לחץ.

פרוטוקול עיצוב וחיטוי כימו-מכני יסודי של מערכת תעלות השורש:

• הכנה מכנית: שימוש בפצירות רוטטוריות מתקדמות (NiTi Files) לקבלת צורה קונית אחידה תוך שמירה על האנטומיה המקורית.
• שטיפות NaOCl (5.25%): המסת שאריות אורגניות וחיטוי עוצמתי. יש להשתמש במחטים ייעודיות עם פתח צדי (Side-vented needles) למניעת דחיפת נוזל מעבר לחוד השורש.
• הפעלה אקוסטית/אולטרסוניק (PUI): שפעול נוזלי השטיפה NaOCl ו-EDTA (17%) בתוך התעלה למשך 30-60 שניות להסרת ה-Smear layer וחיטוי מעמיק של הטובולים.

איטום תלת-מימדי הרמטי של מערכת תעלות השורש המעוצבת:

• שימוש בגוטה-פרקחה חמה: שיטת הדחיסה החמה (Warm Vertical Condensation) או הזרקה תרמופלסטית מבטיחה מילוי של כל ההסתעפויות והתעלות הלטרליות.
• סילר ביו-קרמי (Bioceramic Sealer): שימוש בסילר מתקדם בעל התאמה ביולוגית גבוהה המונע כיווץ ומבטיח הרמטיות ארוכת טווח.
• בקרת אורך צילומית: ביצוע צילום רנטגן מוודא (Master Cone/Post-Obturation) לווידוא אטימה מלאה עד לגובה ה-Apex.

מניעת דלף בקטריאלי כותרתי וחיזוק השן למניעת סדקים:

• איטום כותרתי מיידי (Immediate Seal): ניקוי פולפת השן משאריות סילר וגוטה-פרקחה וביצוע שחזור קומפוזיט מיידי לאטימת פתחי התעלות.
• שחזור פוסט-אנדו (Post-Endo Restoration): שיניים לאחר טיפול שורש פגיעות יותר לשברים. העדף שימוש באונליי/אוברליי (Overlay/Onlay) או כתר חרסינה מלא המעניק כיסוי תלוליות (Cuspal coverage) ומגן על השן מפני כוחות לעיסה אנכיים.

תכנון השתלה מונחה מחשב (Guided Surgery) להבטחת מיקום מדויק ובטוח של השתל מרחבית:

• סנכרון DICOM & STL: מיזוג נתוני צילום הסי-טי (DICOM) של עצם הלסת עם נתוני הסריקה האינטראורלית (STL) של השיניים והחניכיים בתוכנת התכנון.
• תכנון מונחה שיקום (Restoration-Driven): קביעת מיקום השתל ועומקו בהתאם למיקום העתידי של הכתר האסתטי המיועד.
• הדפסת סד כירורגי (Surgical Guide): ייצור סד קשיח מדויק במדפסת תלת-מימד המכוון פיזית את המקדחים במהלך הניתוח.

קדיחה שמרנית מבוקרת בעצם ושמירה על חיות הרקמה הקשה:

• קדיחה מדורגת: התקדמות הדרגתית בקוטר המקדחים בהתאם להוראות היצרן ובאינדיקציה של צפיפות העצם באתר.
• קירור מסיבי: שטיפה רציפה בסליין סטרילי קר למניעת התחממות העצם (אסור לעבור את ה-47 מעלות למניעת נמק עצם).
• מדידת מומנט הידוק (Torque): מעקב אחר כוח ההחדרה הסופי (Primary Stability). מומנט של 35-45 Ncm מאפשר שקילת העמסה מיידית או הרכבת כיפת ריפוי (Healing Abutment) ישירה.

החדרה סופית מבוקרת של השתל וסגירה סטרילית מונעת זיהומים:

• מיקום תלת-מימדי סופי: החדרת השתל בעומק של 1.5-2 מ"מ מתחת לגובה העצם הקוסטלית (Subcrestal placement) להפחתת ספיגה עתידית.
• בחירת אסטרטגיית ריפוי: החלטה בין ריפוי דו-שלבי (הברגת בורג כיסוי ותפירת חניכיים מעליו) לריפוי חד-שלבי (הברגת כיפת ריפוי החשופה לפה).
• טכניקת תפירה: סגירת מתלה ללא מתח (Tension-free sutures) בעזרת חוטים מונופילמנטיים סינתטיים למניעת הצטברות פלאק.

אימות קליני ורנטגני לקליטת השתל בעצם לפני תחילת השיקום:

• הערכת זמן הריפוי: המתנה של 3-4 חודשים בלסת תחתונה ו-4-6 חודשים בלסת עליונה (או מוקדם יותר במקרים של יציבות ראשונית יוצאת דופן).
• חשיפה כירורגית עדינה: במידה ובוצע שלב דו-שלבי, חשיפת השתל בעזרת חתך מינימלי או פאנץ' והחלפת בורג הכיסוי בכיפת ריפוי להקניית פרופיל בקיעה חניכי (Emergence Profile).
• בדיקה פונקציונלית: וידוא היעדר רגישות, היעדר ניידות ושלילת נגעים סביב השתל בצילום רנטגן מעקב.

דיוק מרבי בהעברת מיקום השתל במרחב למעבדת השיניים:

• הברגת Scan Body: הסר את כיפת הריפוי והברג את ה-Scan Body המתאים לקוטר השתל. ודא הושבה מלאה ואימות צילומי במידת הצורך.
• פרוטוקול סריקה: סריקת ה-Scan Body מכל כיוון (בוקאל, לינגואל ואוקלוזל) תוך שמירה על רצף סריקה מהשיניים הסמוכות.
• רישום סגר דיגיטלי: סריקת נשיכה מדויקת משני הצדדים למניעת הפרעות סגר בכתר הסופי.

מסירה מוצלחת של השיקום הסופי ואיזון כוחות הלעיסה על השתל:

• בקרת התאמה וברגי גבס: וידוא התאמה פסיבית מוחלטת של הכתר על השתל (הברגה ידנית חלקה).
• הידוק במומנט סופי (Torque): חיבור בורג המבנה עם ידית מומנט ייעודית (Torque wrench) לפי מפרט היצרן (לרוב 30-35 Ncm).
• איזון סגר קפדני: לשתלים אין ליגמנט פריודונטלי (PDL) ולכן אינם מסוגלים לבצע שקיעה מיקרונית תחת עומס. חוק קליני: עצב מגעים אוקלוזליים קלים מאוד בנשיכה רגילה (MIP) והפרדה מוחלטת (Disclusion) בתנועות לטרליות כדי למנוע עומס יתר הרסני.
• איטום פתח ההברגה: סגירת תעלת בורג ההידוק בעזרת סרט טפלון או גוטה-פרקחה ומעליו סתימת קומפוזיט אסתטית.

שמירה על גבולות הרקמה הרכה ומניעת דלקות כרוניות סביב השחזור:

• הגדרת רווח ביולוגי: המרחק בין קו סיום השיקום העתידי לבין רכס העצם האלוואולרית (חייב להיות לפחות 3 מ"מ).
• מדידה פריודונטלית (Probing): שימוש בפורב פריודונטלי למדידת עומק כיס החניכיים ומרחק העצם (Sounding under anesthesia).
• תכנון כמות הסרת העצם: קביעת מספר המילימטרים של עצם שיש להסיר (Osteotomy) ורקמה רכה שיש לקטום (Gingivectomy) כדי לחשוף חומר שן בריא לשולי הכתר החדש.

עיצוב חתכים וניוד רקמה רכה לחשיפת שדה העבודה בצורה מבוקרת:

• חתך שיפוע פנימי (Internal Bevel Incision): ביצוע חתך עדין להסרת הרקמה הדלקתית הפנימית ועיצוב קו החניכיים החדש.
• הרמת מתלה עובי מלא (Full Thickness Flap): הפרדת רקמת החניכיים והפריאוסטאום מהעצם בעזרת מניף מתלה לצורך חשיפה ישירה של רקמת העצם הקוסטלית.
• ניהול דימום: שטיפה רציפה בסליין ושמירה על שדה נקי לראות מושלמת של העצם וחומר השן.

הסרה ועיצוב מחדש של עצם הלסת להשגת רווח ביולוגי תקין:

• אוסטיאוטומיה (Osteotomy): הסרת עצם תומכת ישירות סביב צוואר השן בעזרת מקדחים כירורגיים עגולים עדינים או מכשור פיאזואלקטרי (Piezo-surgery) כדי להרחיק את העצם 3 מ"מ מקו השבר/העששת.
• אוסטיאופלסטיה (Osteoplasty): עיצוב ודיקוק של העצם החיצונית (Cortical bone) לקבלת מתאר פיזיולוגי זורם ותקין של החניכיים לאחר הריפוי.
• הגנה על פני השורש: זהירות מרבית למניעת פגיעה או שריטה של פני שורש השן במהלך העבודה עם מקדחי העצם.

קיבוע יציב של המתלה במיקומו החדש ללא מתח להשגת ריפוי אופטימלי:

• תפרי מתלה צמודים (Sling Sutures): קיבוע החניכיים סביב צוואר השן בגובה המתוכנן החדש, תוך שימוש בשיניים כנקודת עגינה מרחבית.
• תפרים בודדים (Interrupted Sutures): סגירת קצוות המתלה ונקודות החיבור לקבלת הצמדה הרמטית של שולי הפצע.
• בחירת סוג החוט: שימוש בחוטים בלתי-נספגים מונופילמנטיים (כמו ניילון או PVDF 5-0/6-0) המונעים היצמדות חיידקים ומפחיתים תגובה דלקתית.

שמירה על אזור הניתוח במהלך תקופת הריפוי ומעקב:

• הנחיות היגיינה מיוחדות: הימנעות מצחצוח מכני ישיר של אזור הניתוח בימים הראשונים. שימוש בשטיפות פה כלורהקסידין (0.2%) פעמיים ביום לחיטוי כימי של האזור.
• שיכוך כאבים ונוגדי דלקת: הנחיות לנטילת משככי כאבים (כמו איבופרופן) לפי הצורך למניעת נפיחות וכאב.
• הסרת תפרים (Suture Removal): זימון המטופל שבוע עד 10 ימים לאחר הניתוח לצורך הסרת התפרים ובדיקת תקינות מתאר החניכיים והריפוי הראשוני.